|
מעיין
היי...
קצת קשה לי למלא חלל בזיכרון שלי עלייך. לא הכרנו מספיק אבל נדמה לי שהכרנו כל כך הרבה. אני עדיין זוכרת את השיחה האחרונה שלנו. בתור רל"שית מח"ט גולני הייתי נורא רישמית והתקשרתי אליך כדי לרשום את תאריך החתונה שלך.
ואז אמרת לי "ג'ינג'ית חסר לך שאת לא באה לחתונה שלי". הבטחתי לבוא.לא הגעתי, היינו בעזה. הפעם הבאה שנפגשנו הייתה בהלוויה שלך.עברה כבר שנה ועדיין אני יושבת פה מול המחשב כשהדמעות זולגות להן כמו לא זלגו מעולם.
מתגעגעת אליך, מתגעגעת לכולם. מעיין.
|
קרן אלדן
בנג'י היקר,
כבר עברה שנה. שנה שלמה. זה מרגיש לי כמו נצח.איך יכול להיות שאתה כבר לא איתנו..לא מצליחה לעכל את זה.
בכל דבר שאני עושה, אני לא יכולה שלא לחשוב כל הזמן שאתה כבר לא תעשה אותו .לעולם. וזה נותן לי את ההרגשה הכי נוראית בעולם.
איך הערצתי אותך אין לך מושג.עבדתי עם כל כך הרבה אנשים בצבא ורק חלק מאוד מצומצם מהם היו באמת אנשים.
איך כל פעם שרצית לבוא אלינו לחמ"ל התקשרת ושאלת אם אנחנו צריכות משהו. מי עושה דברים כאלה בכלל?
היית כל כך סובלני ועדין שממש קשה להאמין לפעמים שאתה מ"פ בצבא.איך אהבתי לשבת ולדבר איתך, להקשיב להסברים המפורטים והברורים שלך בשקט ובסבלנות אין קץ.
אני מקווה שטוב לך שם למעלה ושיש מי ששומר עלייך ודואג לך.
מתגעגעת המון לו רק היית יודע כמה,
קרן.
|
|
בנבה
השבוע נתקלתי בביטוי: התכנסנו כאן להתייחד עם זכרו...חשבתי כמובן על כל ההתכנסויות הקרבות ובאות בחודש הקרוב, והתחדד לי דבר מה.
איתך אין להתכנס ולהתייחד עם זכרך.אין יום שלא עובר לי בלי לחשוב עליך.ההתכנסות איתך היא תמידית.בהחלטה שהרגע קיבלתי ורציתי לדעת מה דעתך,בהתלבטות לגבי דבר מה,באוזן קשבת ללחצי היום יום ובעוד הרבה רגעים כאלה ואחרים.
מידי פעם בפעם אני מוצא את עצמי יושב בהוויה,במציאות, והווליום לאט לאט יורד וכל המציאות הרוחשת סביבי כאילו מתנתקת ממני,הכל הופך לקולות רקע ולאט לאט המציאות נראית כמו ממבט ציפור,כמו שאולי אתה רואה אותה במקום בו אתה נמצא.ואז בדיוק אז אני קצת מרגיש אותך קרוב...מתגעגע כל יום,בנבה.
|
מנהל האתר
חברים יקרים,
אתם מוזמנים ללחוץ מימין על "שלח את הזכרון שלך" ואנו נעלה אותו לאתר.
|
